חינניות וקלילות הן טבעיות למבנה האנושי. דורות על גבי דורות הביאו אותנו לעמידה זקופה, עמידה שהיא יחודית לבני אדם המנצלת את כוח המשיכה כמקור אנרגטי להתפשטות במרחב התלת מימדי. התפשטות מאוזנת במרחב הינה התפשטות תלת מימדית של הפוטנציאל האנושי.
לרוב האנשים ההתפשטות המאוזנת במרחב לעולם תשאר בגדר פוטנציאל ללא מצוי.
מגיל רך מאוד אנו מתחילים במסענו אל ההתפשטות המאוזנת במרחב, רגליים מתיישרות קמורי כף הרגל מתפתחים במסע הנמשך אל הבגרות והלאה.
ישנם רקדנים, ספורטאים ואנשים הנעים בחינניות טבעית שמפתחים את ההתפשטות המאוזנת במרחב לאורך חייהם אך אנשים אלו הם מעוט קטן. רובנו, כולל רקדנים וספורטאים רבים לעולם לא נמצא את ההתפשטות המאוזנת במרחב ואולי פשוט כי אבדנו אותה בדרך.
תאונות ולו הקלות ביותר התערבו בתהליך ויצרו צורך לפצות בצורה זו או אחרת. טראומה גרמה לנו לקפאון, פחד החזיק אותנו בתנוחה או יציבה מקובצת. בושה גרמה לנו להחבא, כעס הקשה אותנו. לאט, לאט הזהות שלנו נהייתה אחת עם יציבתנו או אם תרצו הצורה בה אנו מחזיקים את גופנו. למדנו להשלים אם המתח בכתפיים והכאב באגן ובמקום להנות מגופנו פנינו החוצה אל העולם הויזואלי עולם מלא בקונצפציות וגירויים וכך במקרים הקיצוניים, החוץ החליף את הפנים ואנו כתרבות אבדנו את החוש הפנימי, האינטואציה.
זו אינה מקריות שד"ר רולף החלה ללמד אינטגרציה מבנית במכללת אסלן בקליפורניה, המרכז לפתוח הפוטנציאל האנושי. אינטגרציה מבנית לא רק החזירה לאנשים את יחסם הטבעי לכוח המשיכה אלא גם פתחה צוהר אל הפוטנציאל שלהם כבני אדם. ד"ר רולף האמינה שבטחון עצמי מושרש ביכולת לעמוד בעמידה זקופה ודינמית עם כוח המשיכה.
אינטגרציה מבנית הינה תרפיית גוף העושה שימוש בידיים לארגון מחדש של גוף האדם. תנועות גוף הינן חלק אינטגרלי בעבודה זו ואנו משתמשים בידינו כאמצעי להדרכת תנועה תיקונית ולא רק לעסוי רקמות. זהו שינוי תפיסתי גדול בעולם תרפיית הגוף.
ומה מנחה את ידינו? הנקודה המרכזית בעבודתנו הינה ההתפשטות המאוזנת במרחב.
ד"ר רולף הייתה אומרת:" החזיקו דברים (רקמות מחברות, מפרקים…) במקומם ותזמנו תנועה מהמטופל" (אנחנו נקרא לו "המשתתף")
במילים אחרות תנועתו של המשתתף היא זו שיוצרת שינוי בגוף ובדפוסי התנועה ומכיוון שתורתנו היא הוליסטית אנו מתחילים בתנועות קטנות ומקומיות ובהדרגה מקשרים הכל למבנה הכללי של גוף האדם- מהפרט לכלל.
אחד המרכיבים החשובים בתפיסה זו שמראה לנו תנועה נכונה היא התפיסה הגאומטרית של גוף האדם. הגאומטריה באה לידי ביטוי בקווים ומישורים דמיוניים שאנו מטילים על הגוף. הרעיון הוא שהתפשטות מאוזנת במרחב מתחילה ממרכז הגוף ומוצאת ביטוי דרך מפרקים ופרקים פתוחים ומאוזנים. לכל פרק יש איזון במישור האופקי, האנכי והרוחבי. כשכל הפרקים מאוזנים ופתוחים לאורך המישורים הללו האנטגרציה מורגשת. קשה לעיתים לתאר את ההרגשה הזאת כי זו חוויה מאוד אישית אבל גם מאוד טבעית, זה פשוט מרגיש "נכון"!
למעשה ההתפשטות המאוזנת במרחב ניתנת להפנמה בשעורי תנועה (כמו פלדנקרייס, שיטת אלקסנדר ועוד…) אך הלימוד צריך להיות מאוד אישי כדי להיות אפקטיבי ויקח זמן רב לשנות את הגוף ודפוסי התנועה.
כל תנועה חוזרת משנה את הגוף לכן רקדנים, שחיינים, ואנשי מחשב היושבים בכסא כל היום מפתחים גוף בהתאם לשמוש החוזר.ולגבי גופם? חלקם יעיל להפליא, אבל חלקם נשחקים מהתהליך. היתרון בשימוש בידיים להנחיית התנועה הוא בספציפיות בה אפשר לשחרר את הרקמות וכתוצאה מכך קיצור זמן משמעותי בהשוואה לשעורי תנועה מודרכת שלעתים צריכים שנים כדי לחולל שינוי.
את ההתפשטות המאוזנת במרחב ניתן למצוא בחיפוש אחר 4 חלקים עיקריים:
- מצא את איזון חגורת האגן(מותניים)
- ייחס את חגורת האגן לעמוד השדרה
- מצא את איזון חגורת הכתפיים
- מצא את הקוטב העליון
החיפוש ולאחר מכן המציאה וההפנמה של התנועות הללו ניתן ליישם לכל סוג של פעילות.
כדי להחליף הרגלי תנועה לא אפקטיביים ופוגמים באלא שהם נכונים ומועילים הרקמות המחברות חייבות להשתנות. הרקמות המחברות יוצרות את צורת גופנו ומחזיקות כל דבר במקומו. הרקמות המחברות יכולות להשתנות בעזרת תנועה וזו היא תרומתה הגדולה של ד"ר רולף. לפניה, הרקמות המחברות שמשו חומר רקע, משהו שלעתים עמד בדרך והפריע לראות את השרירים והעצמות. היא גלתה שאם "תחזיקו דברים (רקמות מחברות, מפרקים…) במקומם ותזמנו תנועה מהמטופל" יחול שינוי ברקמות המחברות ובצורת הגוף ומבנו.
קורס זה מטרתו להציג את תפיסת ההתפשטות המאוזנת במרחב דרך שיטת האינטגרציה המבנית וליישום מעשי ומיידי של השיטה לטפול בבעיות פיזיות ומבניות נפוצות.
כאן חשוב להסביר את ההבדל בין אינטגרציה ארגונית ואינטגרציה מבנית
אינטגרציה ארגונית עושה שמוש בטכניקה והעקרונות כדי לפתור בעיות פיזיות ומבניות בגוף בשעה שאינטגרציה מבנית חותרת למטרה יותר קיצונית של שינוי היחס האינטגרלי של גוף האדם אל השפעת כוח המשיכה ליחס יותר דינמי חיובי וגמיש. שתי הגישות הללו לעבודה הן ברות תוקף ומעשיות אך שונות.
השנוי במודעות המשתתף הוא גורם מכריע בשנוי המבנה והתנועה בגוף זוהי הגישה ה"סומטית" Somatic.
זאת אומרת שהמודעות החוויתית בגופו של המשתתף היא החלק החיוני ולאו דווקא השמוש בכוח פיזי כדי ליצור שינוי. בכדי שהשיטה תחשב סומטית עליה לענות ל 3 דרישות:
- עליה להדגיש את חוויית המשתתף
- עליה לכבד את חוכמת הגוף האורגנית Organic
- עליה להשתמש במודעות כאמצעי עיקרי להשגת מטרות
בעבודתנו אנו סומכים על כך שהמשתתף, בפתיחותו לתהליך ולחוויה יאפשר לחוכמת הגוף לבצבץ ולהופיע כשותף למציאת תבניות התנועה האופטימליות לגופו. אפשר לומר שחלק ממה שלנלמד בקורס הוא איך לגעת במודעות בזמן אמיתי ב- "עכשיו"